השפעת נגיף הקורונה על כלכלת העולם

עד כמה משמעותית פגיעת נגיף הקורונה על כלכלת העולם?

עד כמה נגיף הקורונה באמת מסוכן מבחינה בריאותית היא שאלה שעדיין נמצאת במחלוקת. אבל הפגיעה הכלכלית נובעת פחות מהמחלה עצמה ויותר מההשלכות של הצעדים הננקטים במטרה להגביל ולהכיל את היקף ההתפרצות. ממשלות וחברות שונות ברחבי העולם נוקטות באמצעים חסרי תקדים החל מביטול אירועים רבי משתתפים (כדוגמת משחקי כדורגל), עבור בסגירת מוסדות חינוך ואף מגבלות תנועה מחמירות במדינות רבות (בידוד, איסור תנועה ואף עוצר על אזורים מסוימים). היקף הצעדים הננקטים ואלו המתווספים מידי יום, מגדילים את יכולת ההתמודדות העולמית עם המחלה – אולם באופן טבעי מגדילים בטווח הקצר את הפגיעה ובמקביל מגבירים את החרדות בשווקים הפיננסים. למרות התגובה השלילית של השווקים הפיננסים, דווקא צעדים מחמירים, כואבים ככל שיהיו בטווח הקצר, יסייעו להתאוששות מהירה יותר ויצמצמו את שיעור הפגיעה הסופי.

מה ניתן ללמוד מניסיון העבר בהתמודדות עם תופעות דומות?
בעשורים האחרונים חווינו לא מעט מחזורי התפרצות של מחלות, חלקן אפילו מאותה משפחה של נגיף הקורונה הנוכחי. העשור האחרון התאפיין בהתפתחות מהירה של הטכנולוגיה במקביל לרשתות החברתיות (אינסטגרם למשל הושקה בסוף 2010). העולם הפך לכפר קטן וגלובאלי במסגרתו כל אדם חולה העצים את החרדות של אזרחים בקצה השני של העולם. הנזק הכלכלי שנוצר נובע במידה רבה גם מאפקט הפחד.
לצורך ההמחשה - בכל תאילנד חיים 70 מיליון איש, בכל תאילנד יש 16 חולי קורונה. הסיכוי לחטוף מכת ברק הוא אחד למאה אלף - גבוה יותר מהסיכוי שלנו לפגוש אדם חולה בתאילנד. ובכל זאת, התיירות הנכנסת למדינה נחתכה ב - 50% ויותר. אפקט הבהלה הופך את המחלה למאיימת יותר ממה שהיא ובמידה רבה מעצים את הפגיעה הכלכלית ברחבי העולם בכל אחת מהמחלות הקודמות – התרופה הגיעה לבסוף או שהיקף ההתפרצות דעך מעצמו לאחר שחלה ירידה בהיקף ההדבקה ואנשים שנדבקו הפכו לעמידים יותר בפני הדבקה חוזרת.

האם יש מקום לבצע עכשיו שינוי בתיק המניות?
ניסיון העבר מראה כי בתקופות כאלו, חשוב לשמור על שיקול הדעת, לבחון את האירועים בפרספקטיבת זמן, להיצמד לעובדות ולא לכותרות – ובניהול תיק ההשקעות, כמו במלחמה – המנצח הוא זה שעושה פחות טעויות, לא זה שגורף יותר ניצחונות. אחרי הירידות הגדולות שנרשמו בימים האחרונים גופי ממשל ברחבי העולם מתגייסים להציל את הכלכלה והשווקים הפיננסיים יכולים לתקן בחדות בפרק זמן של ימים עד שבועות ספורים. יציאה עכשיו וניסיון לתזמן עלול להשאיר אתכם עם ההפסדים וללא הרווחים - ויפגע בחיסכון ארוך הטווח שלכם.

מה המשמעות של אירועי הימים האחרונים, שכללו הורדת ריבית בארה"ב ותנודתיות גבוהה בשווקים בעקבותיה?
אירועי הימים האחרונים כללו מהלומה משולבת של התפשטות הקורונה יחד עם התרסקות מחירי הנפט. לכל אחת מההשפעות הללו השפעה שלילית על שווקי המניות אולם ביחד העוצמה של התנועה הייתה משמעותית. הצד החיובי בכל הסיפור הזה – הירידה בשווקים והלחץ הציבורי מניעים את קובעי המדיניות (ממשלות, בנקים מרכזיים) לגבש שורה של צעדי תמיכה במטרה להקל על עסקים בהתמודדות והתוצאה של צעדי התמיכה תתבטא (בסופו של דבר) גם באפיק המניות.
סביר להניח שעוד נראה ימים של עליות חדות וירידות חדות – אולם בטווח הארוך הריבית הנמוכה וצעדי התמיכה שמגבשות הממשלות הגדולות בעולם יסייעו לתמוך גם במחירי המניות

מה לדעתנו צריכים (או לא צריכים) המשקיעים לעשות בתקופה הקרובה?
בתקופה הקרובה, השוק ככל הנראה יהיה מאוד תנודתי. אם בכל זאת בחרתם לבצע תנועה בימים אלו של תנודתיות גבוהה במיוחד, היינו ממליצים לבצע תנועות מדודות. הקופות הכלליות של מגדל מתאפיינות בפיזור הסיכונים במטרה למזער את הנזקים. שילוב של השקעות בארץ ובעולם כמו גם השקעות בנכסי נדל"ן ולא סחירים אחרים מאפשרים הקטנה של התנודתיות ויסייעו לכם לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר.

בשורה התחתונה, אין ספק שההשפעות המשולבות של נגיף הקורונה יחד עם מלחמת הנפט בין רוסיה וערב הסעודית גוררים נזק כלכלי. החשש מהתארכות הנזק הכלכלי מביא את הבורסות ברחבי העולם לירידות החדות ומעצים את אפקט הפחד. יחד עם זאת יש לציין כי ההכרה של מדינות וחברות במשבר היא זו שצריכה לספק נחמה לשווקי המניות. היינו דואגים יותר אם ממשלות היו מגלות היסוס או מתעלמות מקיומו של המשבר. תהליך ההתאוששות יכול להיות מהיר מאוד או לארוך מספר חודשים – בשני המקרים נקיטה של עמדה קיצונית עלולה לייצר יותר נזק מתועלת ולגרום לנו להצטער בדיעבד על מהלכים שביצענו. בתקופה הנוכחית – צעדים קטנים וזהירים יביאו אתכם לחוף מבטחים.